אוה קילפי - שירים שמזמינים נקודת מבט חדשה

אנחנו מחבבות מאד את אוה קילפי. משוררת ואשה שדעתה פתוחה כך ששיריה מעוררים הזדהות ומגשרים בקלות על פני מרחקים של מקום – היא נולדה בפינלנד, ושל זמן – היא בת 98.

הספר "הפרפר חוצה את הכביש" שתרגם רמי סערי, מלא באוצרות קטנים, פניני שירה חכמה ומלאה תובנות על זוגיוּת, הורוּת, בדידוּת, חברוּת, התמודדוּת אמיצה עם הזִקנה ועם המוות – וקשרים עם עולם החי והצומח.

לעיתים קרובות נדמה שאנחנו חיות בעולם שבו כל אדם (ובמיוחד גברים, בואו נודה על האמת), יודע הכל כבר משנת... ושמה שנצרב בגיל צעיר ועוצב בהשפעת הסביבה הקרובה כסט של דעות ועמדות, ישמש אותו או אותה לקריאה של המציאות עד עולם. הנטייה הטבעית הזאת מגובה בתקשורת שמתווכת את המציאות מהזוויות המועדפות עלינו, וכך מחזקת תפיסות ראשוניות.

אם השינוי הוא הדבר ההכרחי להתקדמות כפי שאמר ברנרד שו, איך נתקדם אם אנחנו לא משתנים, אם אנחנו לא נעים בעמדותינו ולא משנים את דעתנו? התשובה של אוה קילפי בשיר הזה וגם בשירים אחרים (כמו זה למשל), היא להיות קשובים לרגש. אני מחבבת, היא אומרת. זו תחושתי. לא דעתי או עמדתי, אלא זו האינטואיציה שלי; לחבב את הפתיחות,שמובעת בשיר במשפטים פשוטים ומוכרים "באמת? ממש לא ידעתי..." מילים מרגיעות, מאפשרות דיאלוג, אמפטיה ותקשורת אנושית. תכונות שהן נשמת השירה, כפי שידע גם יהודה עמיחי: "מן המקום שבו אנו צודקים, לא יפרחו פרחים באביב".

את העמדה הזו, ששואלת, שמטילה ספקות, שמונעת על ידי סקרנות ופליאה אנחנו אוהבות להביא לקבוצות שונות איתן אנחנו עובדות - קבוצות לימודיות, תהליכיות, או צוותי עבודה משותפים. עוד שירים ורעיונות לעבודה קבוצתית אפשר למצוא כאן.

לסיום, אנחנו מזמינות אותך לקפוץ לפודקאסט "השיר הנכון" להאזין לפרק על שיר נפלא ופחות מוכר של אוה קילפי, על התשוקה לחיות חיים מלאים ועל השאיפה לחיבור לרגע הזה, בנוכחות מלאה.

‍