.svg)
.avif)
ה-16 במאי בשנת 1973, ויסלבה שימבורסקה
תאריך אחד מני רבים, שלא אומרים לי יותר דבר.
לגמרי במקרה יצא שהקלטנו את הפרק הזה ב 14 במאי, הוא יום ירושלים, ובסמוך לאותו תאריך אקראי בלוח השנה ששימבורסקה בוחרת בו כדי לנסות להבין כיצד יתכן שיום מלא התרחשויות, חיים ותחושות, לא הותיר זכר. ניסינו להבין מה מעגן לנו את הזכרונות, ואיך אוחזים ברגעים כדי שלא יאבדו.
לפתוח את סוף השבוע עם שירה והשראה.
בכל שישי בבוקר אנחנו שולחות בקבוצת וואטסאפ שקטה (בלי דיונים והפרעות) את הפרק החדש שעלה עם כמה מילים אישיות מאיתנו. הזמנה לעצור לרגע את שטף העשיה, לפרק של מנוחה והשראה. זה המקום להתעדכן גם על מפגשי שירה שאנחנו מקיימות. רוצה להצטרף?
נעים להכיר
שתי חברות, גליה שושני וורד עצמון, נפגשות לדבר על שירה. אנחנו קוראות בכל פרק שיר אחד ומהגגות - מה הוא עושה לנו, אילו מחשבות הוא מייצר אצלנו, אילו זכרונות ואילו רגשות הוא מעלה אצל כל אחת מאתנו. בכל פגישה אנחנו מגלות שזה בדיוק השיר הנכון. לעכשיו ולנו. ובעיקר, בשטף החיים העסוקים יש לנו תירוץ לעצור לרגע, להיפגש, לדבר ולצחוק יחד.