הַשִּׁיר הַנָּכוֹן
גליה שושני וורד עצמון
פרק 32

שלושה ימים, לאה גולדברג

אני עומדת בלב המדבר ואין לי אפילו כוכב אחד

שלושה ימים לקח לה ללאה גולדברג עד שהתאוששה מלילות חונקים ויצאה אל משב הרוח המלוח של הים. אנחנו נדרשנו לשוב מיד משבועיים תחת התקפות טילים לשגרה מלאה. השיר לקח אותנו לשיחה על המעברים של התקופה הזאת, האם הם אפשריים ומה זה אומר להיות מחוץ לחומה.

אֲנִי עוֹמֶדֶת בְּלֶב הַמִּדְבָּר
ואֵין לִי אֲפִילוּ כּוֹכָב אֶחָד
וְהַרוּחַ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֵלַי
וְהַחוֹל לֹא יִשְׁמוֹר אֶת עִקְּבוֹת צְעָדַי.

***
קָרָאתִי: עֲנֵנִי - לֹא עָנַנִי.
דָפַקְתִּי: פְּתַח לִי - לֹא פָּתַח
בַּחוּץ הָיָה עֶרֶב לוֹהֵט וְחִיוֵּר
הָלַכְתִי לִדְפּוֹק עַל שַעַר אַחֵר.

קָרָאתִי: עֲנֵנִי - לֹא עָנַנִי.
דָפַקְתִּי: פְּתַח לִי - לֹא פָּתַח
בַּחוּץ הָיָה לַיְלָה חוֹנֵק וְעִיֵוור
הָלַכְתִי לִדְפּוֹק עַל שַעַר אַחֵר.

לָחַשְתִּי: עֲנֵנִי - לֹא עָנַנִי.
בִּקַּשְתִּי : פְּתַח לִי - לֹא פָּתַח
בְּבוֹקֶר אֵין טַל, עָלְתָה הַחַמָּה
וְכָך מְצָאוּנִי שׁוֹמְרֵי הַחוֹמָה.

**
שְׁלוֹשָׁה יָמִים לֹא מָש זִכְרוֹ מִמֶּנִּי
וּבָרְבִיעִי פָּרַסְתִּי אֶת הַלֶּחֶם
וּבָרְבִיעִי פָּתַחְתִּי אֶת הַצֹּהַר
וּבָרְבִיעִי רָאִיתִי אֶת הַיָּם.
וּבָרְבִיעִי יָדַעתִּי שֶׁהַיָּם
יָפֶה מְאֹד וּמֶרְחָבוֹ כָּחוֹל
וּבְמַשַּב הַרוּחַ הַמָּלוּחַ
רֵיחַ הַיָּם, לֹא טַעַם דִּמְעוֹתַי.   לאה גולדברג
השיר מתוך הספר: שירים, בהוצאת הקיבוץ המאוחד, ספריית פועלים.
הניוזלטר של פואטיקארד

שירה והשראה ישירות לתיבת המייל

בערך פעם בחודש אנחנו שולחות לחברים ולחברות שלנו מייל מלא בהשראה, עם טקסט ספרותי שנגע בנו. אנחנו מעדכנות על הפרקים החדשים שעלו לפודקאסט, על פוסטים חדשים בבלוג או רעיונות לשימוש בקלפים. רוצה להצטרף?

אנחנו מבטיחות לשמור היטב על הפרטים שלך, ולא לשלוח ספאם :-)
תודה על ההרשמה! נתראה בתיבת המייל :-)
אוי, משהו השתבש, אפשר לנסות שוב?