שוב לא יהיה לי רגע, חנוך לוין

שוב לא יהיה לי רגע כמו הרגע שלפני

כמה מרגש ה"רגע שלפני" - גלומה בו הבטחה, כל פוטנציאל הפריחה והפריצה לפני ההתמודדויות של החיים עצמם.

להאזנה

שׁוּב לֹא יִהְיֶה לִי רֶגַע כְּמוֹ הָרֶגַע שֶׁלִּפְנֵי. הַכֹּל הָיָה עוֹד אֶפְשָׁרִי, הַכֹּל הָיָה פָּתוּחַ, עָמַדְתִּי בַּגֶּשֶׁם וְחִכִּיתִי לָךְ, רוֹעֵד מִצִּפִּיָּה וְרוּחַ. אָז בָּאת וְהִתְחַבַּקְנוּ, וּכְבָר נַעֲשָׂה הוֹוֶה, וְכָךְ עָמַדְנוּ חֲבוּקִים – וְאֵיפֹה הַגֶּשֶׁם וְאֵיפֹה הָרַעַד, וְאֵיפֹה אַתְּ בְּטֶרֶם בָּאת. שׁוּב לֹא יִהְיֶה לִי רֶגַע כְּמוֹ הָרֶגַע שֶׁלִּפְנֵי. חנוך לויןן — חנוך לוין, מתוך הספר "אחרון" הוצאת הקיבוץ המאוחד, ספרי סימן קריאה

לפתוח את סוף השבוע עם שירה והשראה.

בכל שישי בבוקר אנחנו שולחות בקבוצת וואטסאפ שקטה (בלי דיונים והפרעות) את הפרק החדש שעלה עם כמה מילים אישיות מאיתנו. הזמנה לעצור לרגע את שטף העשיה, לפרק של מנוחה והשראה. זה המקום להתעדכן גם על מפגשי שירה שאנחנו מקיימות. רוצה להצטרף?

להצטרפות

Smartphone displaying a podcast episode page on top of an open notebook, next to a pencil, wireless earbuds, and a cup of iced coffee on a brown surface.

מאחורי המיקרופון

נעים להכיר

שתי חברות, גליה שושני וורד עצמון, נפגשות לדבר על שירה. אנחנו קוראות בכל פרק שיר אחד ומהגגות - מה הוא עושה לנו, אילו מחשבות הוא מייצר אצלנו, אילו זכרונות ואילו רגשות הוא מעלה אצל כל אחת מאתנו. בכל פגישה אנחנו מגלות שזה בדיוק השיר הנכון. לעכשיו ולנו. ובעיקר, בשטף החיים העסוקים יש לנו תירוץ לעצור לרגע, להיפגש, לדבר ולצחוק יחד.

לכל הפרקים