בבית החולים, זלדה

נפשי הציצה מן החרכים אשר בתוך הבדידות והמבוכה של חוליי

ב‍סוף ימיה שכבה זלדה בבית החולים והעניקה מילים לחווית האשפוז של רבים: נכלמות הגוף והנפש, מוגבלות היכולת המדעית, וחסד אנושי שמתגלה פתאם. גם אותנו השיר לקח לחוויות שלנו ביקום בית החולים.

להאזנה

זלדה בבית החולים: כי יימכר סוס בשוק כּי יִמָּכֵר סוּס בַּשּׁוּק אִישׁ לֹא יִשְׁאַל אֶת הַנֶּפֶשׁ הַסּוּסִית אִם מַרְשָׁה הִיא לִפְתֹּחַ אֶת פִּי הַסּוּס בְּיָד זָרָה וּבְאֵיבָרָיו לָגַעַת. אֶת בְּשָׂרִי הַנִּכְלָם הִנִּיחוּ לִפְנֵי דְּרָקוֹן הַמַּדָּע בְּלִי לִשְׁאֹל אֶת נַפְשִׁי. עֲשָׂרָה רָאשִׁים שֶׁל דְּרָקוֹן נַעֲלֶה הִתְבּוֹנְנוּ בְּעָנְיִי בְּלִי לִשְׁאֹל אֶת נַפְשִׁי. ... ד. נפשי הציצה מן החרכים לפרופ' פלדמן נַפְשִׁי הֵצִיצָה מִן הַחֲרַכִּים אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַבְּדִידוּת וְהַמְּבוּכָה שֶׁל חָלִיִּי. מִשָּׁם הִיא קָרְאָה לַ"הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה", בַּחֹשֶׁךְ לָחֲשָׁה בְּיָדְךָ אַפְקִיד אֶת רוּחִי, אֶת כְּאֵבִי, אֶת כְּבוֹדִי, אֶת חַיַּי, וְאֶת מוֹתִי. ה כאשר שמעה כַּאֲשֶׁר שָׁמְעָה הָאִשָּׁה שְׁחוּמַת הַפָּנִים שֶׁמֵּרְקָה אֶת הָרִצְפָּה אָז – אֶת דִּבְרֵי הָרוֹפֵא, אָמְרָה לִי: אֲנִי אֶתְפַּלֵּל עָלַיִךְ. יְדִידָה פִּתְאֹמִית תְּמוֹל לֹא נוֹדַעַת אָמְרָה לִי: אֲנִי אֶתְפַּלֵּל עָלַיִךְ. — השיר מתוך: זלדה, כל השירים, בהוצאת הקיבוץ המאוחד

לפתוח את סוף השבוע עם שירה והשראה.

בכל שישי בבוקר אנחנו שולחות בקבוצת וואטסאפ שקטה (בלי דיונים והפרעות) את הפרק החדש שעלה עם כמה מילים אישיות מאיתנו. הזמנה לעצור לרגע את שטף העשיה, לפרק של מנוחה והשראה. זה המקום להתעדכן גם על מפגשי שירה שאנחנו מקיימות. רוצה להצטרף?

להצטרפות

Smartphone displaying a podcast episode page on top of an open notebook, next to a pencil, wireless earbuds, and a cup of iced coffee on a brown surface.

מאחורי המיקרופון

נעים להכיר

שתי חברות, גליה שושני וורד עצמון, נפגשות לדבר על שירה. אנחנו קוראות בכל פרק שיר אחד ומהגגות - מה הוא עושה לנו, אילו מחשבות הוא מייצר אצלנו, אילו זכרונות ואילו רגשות הוא מעלה אצל כל אחת מאתנו. בכל פגישה אנחנו מגלות שזה בדיוק השיר הנכון. לעכשיו ולנו. ובעיקר, בשטף החיים העסוקים יש לנו תירוץ לעצור לרגע, להיפגש, לדבר ולצחוק יחד.

לכל הפרקים